Technology is stuff that doesn’t work yet

גזרת מערכות ההפעלה לנטבוקים מתחממת. זמן לא ארוך לאחר הכרזתה של גוגל על מערכת ההפעלה שלה (שעדיין לא מוכנה), יצאה אתמול לשוק גרסת הבטא של jolicloud מערכת הפעלה מבוססת לינוקס המיועדת למחשבי נטבוק וגם היא מתאימה את עצמה לעידן המחשוב הענני.

המערכת אומנם מצהירה על עצמה כמתאימה לנטבוקים, אולם מניסיון ניתן להתקין אותה גם על מחשבים ניידים "רגילים" ללא שום בעיות.
ניתן להתקין את המערכת ישירות מחלונות XP או 7, או ליצור התקנה מזכרון הבזק ולעלות באתחול הבא ממנו.

ההתקנה עצמה לוקחת כ 15 דקות עד לעליה סופית של המערכת. הניסיון שלי בוצע על מחשב נייד של LG-R405. ההתקנה זיהתה את כל התקני החומרה (התקנה רגילה של אובונטו כשלה בכך).
כמו שניתן לראות מצילום המסך, למערכת יש מנשק די פשוט ובהיר. גם משתמשי חלונות ימצאו שם את הידיים והרגליים במהרה.

לאחר הרשמה והתחברות ל Jolicloud תוכלו להכנס לאיזור היישומים למערכת ושם תוכלו למצוא כמעט כל יישום אפשרי החל מפייסבוק וג'ימייל ועד ל dropbox, boxee ואחרים.

נכון לעכשיו, המערכת נראית די מבטיחה, נוחה לשימוש וקלה להסתגלות. אולם המרחק מכאן ועד מעבר המוני מחלונות XP האם יהיה מעבר חד אליה מנטבוקים שמריצים חלונות XP, קשה לי להאמין.

היום, יום שישי, נערכה בתל אביב, עצרת למען זכויות האזרח תחת הסיסמה "אין מצב". מארגני העצרת איגדו תחת העצרת הזו מחאה כנגד כל העוולות הנעשות בארץ לזכויות האזרחים בה.
אולי זו בדיוק הסיבה שלא הרגשתי צורך ללכת. לא ראיתי בעין יפה את הקשר בין התנגדות להקמת המאגר הביומטרי לבין התנגדות לחוק ההסתננות. מה אם אדם תומך בחלק מהרעיונות שלשמם קוימה העצרת, ובשאר הרעיונות אינו תומך כלל? האם על אותו אדם לסמן את עצמו ולהסביר באלו רעיונות הוא תומך ובאילו לא?

מה גם, שלהפגין כנגד "הרס הדמוקרטיה" נשמע כרעיון מאוד נחמד, אך הוא כללי מדי ולא מבהיר בדיוק כנגד מה המחאה. מה בדיוק נחשב מבחינת מארגני העצרת כהרס הדמוקרטיה? ואיך בדיוק מוחים כנגד "סתימת פיות"? האם יש דוגמאות קונקרטיות יותר לסתימת פיות, משהו שיוכל לעצבן אותי ואוכל למחות כנגדו? החיבור של נושאי ההפגנה ושל הארגונים שלקחו בה חלק נראית אפילו מפתיעה למארגני העצרת שכתבו באחד הפוסטים "מודעה שפורסמה היום בעמוד 3 של עיתון הארץ. נדמה שמרבית הארגונים מעולם לא הופיעו באותו עמוד בעיתון עם שמות הארגון שמימינם או משמאלם…".

אני למשל, לא מתנגד לחוק ההסתננות בשמו המוכר. יקומו רבים ויגידו שאנו כעם שהתאסף מהגלות צריך לדאוג לפליטים ממדינות מוכות אסון זה או אחר. אך האם שכחנו בדרך את כל ה"פליטים" שלנו? אותם אנשים מבוגרים שלא יכולים לכלכל את עצמם, שלא יכולים לדאוג לעצמם לקיום בכבוד. מדוע אני כאזרח פרטי, צריך לדאוג לשלומם של פליטים ממדינות אחרות, ולתת להם מקלט פה? מקלט שעולה למדינה לא מעט כסף והשלכותיו ארוכות הטווח לא נשמעות מי יודע כמה ולא נבחנות כראוי.

למרות כך, נראה כי לא מעט אנשים היו בכיכר רבין ולאחר מכן בעצרת מול מוזיאון ישראל. כל אחד כנראה הלך למחות בשביל הרעיונות שהוא מאמין בהם, אך לדעתי אף לא אחד מן הנושאים קיבל את כל תשומת הלב המגיעה לו.

שבת שלום

כדי שלעולם לא נשכח מי מח"כ הצביע בעד חוק המאגר הביומטרי, להלן השמות:

אברהם מיכאלי, אורי אורבך, אורי מקלב, איוב קרא, אלי ישי, אמנון כהן, אנסטסיה מיכאלי, אריה ביבי, גדעון עזרא, גלעד ארדן, דוד אזולאי, דוד רותם, דניאל אילון, דניאל הרשקוביץ, זאבל אלקין, זאב ביילסקי, בני בגין, חיים אמסלם, חמד עמאר, יולי אדלשטיין, יעקב מרגי, יצחק אהרונוביץ', יצחק וקנין, יריב לוין, ישראל חסון, ישראל כץ, לאה נס, מאיר פרוש, מאיר שטרית, מיכאל איתן, מנחם מוזס, משולם נהרי, נסים זאב, עתניאל שנלר, פניה קירשנבאום, ציון פיניאן, ציפי חוטובלי, רוברט אילטוב, שלום שמחון ושלמה מולה

הבוקר, התארח מר איתי פרייס, המייסד והמנכ"ל של חברת Joliper בתוכנית הבוקר עם אברי גלעד והילה קורח.
חברת ג'וליפר מפתחת אפליקציה המאפשרת להתחבר לכל בעל מצלמה המחוברת לרשת, בין אם מדובר במצלמת רשת המחוברת למחשב, מצלמת IP או מצלמת אבטחה, לגשת לתמונה אותה משדרת המצלמה על ידי הטלפון הסלולרי בשיחת ווידאו רגילה.
הטכנולוגיה הנ"ל יכולה לשמש לשימושים שונים, כמו מעקב אחרי העוזרת, המטפלת, לבדוק האם הכלב הורס את הספות בזמן שאתם לא בבית ועוד כיד הדימיון הטובה עליכם.
כל שאתם נדרשים לעשות הוא להוריד את התוכנה מאתר Jolicam להתקין אותה ולאפשר גישה למס' הסלולרי לו אתם מאשרים לגשת למצלמה הנ"ל.
השירות כמובן, ניתן בחינם.

(גילוי נאות: איתי פרייס הוא חבר ותיק וקרוב)

מבוסס על סיפור אמיתי
לקוח: שלום, אני מעוניין בחיבור מהיר לאינטרנט.
נציג מכירות: האם מדובר ב ADSL או כבלים?
לקוח: ADSL קו של 5 מגה.
נציג מכירות: יש לנו מבצע עם התחייבות לשנה במחיר של 59.90 שקלים לחודש, והמחיר עולה לאחר שנה.
לקוח: אין אף מבצע אחר?
נציג מכירות: לא כרגע.
נציג מכירות: לפני שנמשיך, אני חייב להזהיר אותך מרשת האינטרנט. יש שם, ברשת הזו, כל מיני אתרים זדוניים ובעלי כוונות לא טהורות שירצו להשחית את נפשך התמימה.
לקוח: אני בן 45, אני חושב שנפשי כבר הושחתה מזמן.
נציג מכירות: ובכל זאת, אני חייב ליידע אותך על הסכנות. שחס וחלילה תתקל באתר המכיל תועבה גזענית נגד מגזר מסוים. הרי לא היינו רוצים שתהפוך לגזען על לא עוול בכפך?
לקוח: כן, זה בסדר, נתקדם הלאה?
נציג מכירות: עדיין לא, האם ידעת שברשת האינטרנט יש אנשים שאיך לומר את זה (לוחש) מהמרים בכספם על משחקי מזל?
אתה חייב להשמר לך מאתרים אלו. ולו רק בשביל לשמור על שלום בית.

השיחה הזו אולי נשמעת דימיונית והזויה, אבל לאור הצעת החוק שהונחה (בשנית) על שולחן הכנסת על ידי הח"כים הרצינים הבאים: אלכס מילר, רוברט אילטוב, משה (מוץ) מטלון, דוד רותם, דניאל אילון, פניה קירשנבאום ואורלי לוי אבקסיס נדרשות ספקיות האינטרנט להזהיר את לקוחותיהם מפני הסכנות הטמונות ברשת האינטרנט (אני מבקש סליחה ומחילה על השימוש במושג המעוות הזה) ובינהן אתרי גזענות, הימורים, אתרים המציגים תוכן פדופילי, אתרים בעלי תוכן מיני המציגים התעללות ואתרים עם משחקים אלימים.

פרט לעובדה, שזה בערך משאיר חמישה אתרים שאפשר לגלוש בהם ביומיום, ההצעה נשמעת פופוליסטית וחסרת הבנה בסיסית. נניח, שאותו נציג מכירות הזהיר את הלקוח מפני הסכנה הטמונה ברשת האינטרנט, האם יש ללקוח יכולת, ידע או הבנה להשתמש בידע המרהיב שסופק לו בזה הרגע? או שמא, תהיה זו דרך למכור ללקוח חבילת "סינון אתרים" במחיר מופרז?

חוץ מלזרוע פאניקה (וגם חול באותה ההזדמנות) בעיני הציבור שאינו מתמצא בנבכי הרשת, אין בהצעה הזו ממש. אני לא רואה כיצד האזהרות הללו ישרתו את המטרה הרצויה פרט אולי למטרתם של חברי הכנסת.

הצעת החוק